פסק-דין בתיק ת"א 000665/97

בין התובעת - חברה העוסקת לטענתה בייזום פרוייקטים כלכליים ומסחריים מגוונים ברחבי העולם, ובין הנתבעת 1 (להלן - גליל), חברה העוסקת במחקר ופיתוח של זרעי תירס, נכרת ביום 22.2.96 הסכם (נספח א' לכתב התביעה) על-פיו רכשה התובעת מגליל זרעי תירס עתיר שמן מסוג G.S.777 אשר נועדו לזריעה וגידול ברומניה על פני שטח בן 5000 הקטר (שהם 50.000 דונם), להלן - הזרעים.

התובעת התקשרה עם חברה רומנית (להלן - אגרוסטאר) שעיסוקה בארגון וביצוע גידולים חקלאים, שזרעה את הזרעים ברומניה ומשאלה נבטו כשורה ו" היקף הנביטה וטיבה אכן נתנו תקווה ליבול של למעלה מ- 35,000 טון של גרעיני תירס עתיר שמן" נתמלאו התנאים המפורטים בהסכם לתשלום עבור הזרעים והתובעת שילמה לגליל את מלוא התמורה עבורם סך של 330.000$ (סעיפים 41-40 לכתב התביעה המתוקן).

התובעת טוענת שגידול התירס ברומניה נכשל לחלוטין " כתוצאה מפגמים בזרעי התירס וכתוצאה מאי התאמתם של זרעי התירס לגידול ברומניה" (שם, בסעיף 54), מכאן תובענתה שגליל, מנהלה יורם בן עמי (להלן - בן-עמי) והנתבעים האחרים, חברי דירקטוריון ובעלי מניות בגליל, יפצו אותה על הנזקים שנגרמו לה הקשורים לטענתה בקשר סיבתי הדוק עם התנהגות הנתבעים לפני כריתת החוזה ובמהלך הגידול, התנהגות שכללה בין השאר ניהול משא ומתן שלא בתום-לב, מצגי-שווא והטעייה זדונית ומכוונת.

הנזקים שמונה התובעת בכתב התביעה הם עלות הזרעים בסך 330.000$, הוצאות גידול התירס עד לקציר בסך 906.000$, הוצאות עבור ייבוש מיוחד לתירס שנקצר בסך    200.000$, אבדן רווחים בסך 600.000$ ובסך 1,020,000$ ונזק למוניטין בסך 500.000$. בסך הכל 3,586,000$ שהם ליום הגשת התובענה 12,192,400 ש"ח.

סכום התובענה הועמד על 5.100.000 ש"ח .

גירסת התובעת על השתלשלות הדברים עובר לחתימה על ההסכם כמתואר בכתב התביעה הינה כדלקמן:

בן-עמי (וגליל), הציע לה בתחילת שנת 1996 לקנות את הזרעים - זן מיוחד של תירס עתיר שמן שגרעיניו מיועדים להזנת בעלי חיים - פרי פיתוחה של גליל. בן-עמי הציג בפני התובעת מצג לפיו הזרעים מתאימים לגידול ברומניה, הם נבחנו בהצלחה רבה בחוות הנסיונות של הפקולטה לחקלאות באוניברסיטת קריובה והנסיונות הוכיחו שהזרעים עולים באיכותם ובתפוקתם על כל זן של תירס רומני ועל זני תירס של חברת "פיוניר", המיובאים לרומניה וזוכים שם להכרת המגדלים: " מבחינה כמותית- בכך שזרעי התירס מניבים 6,800 ק"ג של גרעיני תירס להקטאר לעומת יבול של 5,900 ק"ג של גרעיני תירס שמניבים זנים אחרים; מבחינה איכותית - בכך שביבול גרעיני התירס שיתקבל כתוצאה מהשימוש בזרעי התירס יהיה פי שניים יותר שמן וכמות רבה יותר בצורה משמעותית של חלבון, מאשר בזני תירס אחרים" וכי, אם במהלך הגידול יושקו בהשקייה מלאכותית היבול אף יגיע ל 10,300 ק"ג של גרעיני תירס להקטאר.

התובעת טוענת שערכה "בירור" לגבי הפרטים שמסר לה בן-עמי וכך נודע לה שבעסקה קודמת בין גליל ובין תאגיד אמריקאי בשם פארמלנד (להלן - פארמלנד) גידול הזרעים נכשל, לכן הבהירה לגליל ולבן-עמי כי אין היא מעוניינת בהצעתם. היא אף דחתה את ההצעה אל נוכח מצגים נוספים מטעם גליל ובן עמי שנועדו, על-פי טענתה, לשכנעה להיקשר עמם בעסקה והם:

1)      הכשלון הקשור בעסקת פארמלנד נבע מחוסר התאמה של הקרקע ותנאי האקלים ובזרעים עצמם אין פגם;

2)      עולה מבדיקות שערכו הנתבעים שתנאי הגידול ברומניה מתאימים לזרעים.

גם אז לא השתכנעה התובעת (סעיף 21 לכתב התביעה).

התובעת לא השתכנעה להכנס לעסקה גם אל מול " מתן הבטחות, התחייבויות וערובות להצלחת התירס וגידולו, כדי להרגיע ולהפיג את הספיקות של התובעת, שהועלו בפני הנתבע מס' 2 (בן עמי- ע.צ) , בקשר עם הסיכון הכספי הרב הכרוך בעיסקה כזו, בנוסף לסיכון למוניטין של התובעת, ואת החשש לנזק הכבד העלול להגרם לה כתוצאה מכשלון בגידול גרעיני התירס ברומניה, תוך שימוש בזרעי התירס" ואל מול הבטחה לתת לה תנאי תשלום ה" תלויים בהצלחת הגידול של התירס, בין השאר, באופן שתשלום עבור זרעי התירס יבוצע רק לאחר שתוכח נביטה מוצלחת של התירס".

התובעת טוענת שרק לאחר שבן-עמי התחייב כלפיה והצהיר שהוא ערב באופן אישי ואחראי אישית לפיצוי התובעת בשל כל נזק שייגרם במידה וגידול התירס ברומניה לא יצליח, ולא יענה לציפיות שפיתחה התובעת על-סמך המצגים שתוארו לעיל ורק לאחר שבן-עמי הסכים מראש לערוב אישית ל" כל העלויות שהינן פועל יוצא טבעי ומסתבר של מתן אחריות מלאה לכיסוי כל נזקי עלויות הרכישה ועלויות הגידול של זרעי התירס הנ"ל, במידה שיוברר כי קיים פגם בזרעי התירס ו/או במידה שיוברר כי זרעי התירס אינם מתאימים לגידול ברומניה" היא הסכימה להתקשר עם גליל בהסכם האמור והוסיפה ושכרה את שירותי אגרוסטאר, תוך התחייבות לפצות את האחרונה על כל נזק שייגרם לה אם יתגלו פגמים בזרעים או שהללו יתגלו כבלתי-מתאימים לגידול ברומניה.

בהקשר לניהול משא-ומתן שלא בתום-לב והטעייתה בכוונת מרמה, טוענת התובעת שהסתירו ממנה את העובדות שגידול הזרעים נכשל גם בהונגריה, כי הזרעים הם פגומים, לקויים ובלתי-ראויים לשם גידול תירס למטרת הפקת גרעינים עתירי-שמן וכי אינם מתאימים לגידול ברומניה ו/או באיזור הזריעה שם.

הנתבעים מודים בכתב הגנתם, כי גליל היא בעלת הזכויות בפיתוח הזרעים אך טוענים שהיוזמה להתקשרות בין הצדדים באה מצידו של יונתן זומרפלד (להלן - זומרפלד), מנהל כללי של חברת מילובר בעבר, שהיה מעורב בעסקות קודמות של אספקת הזרעים, ידע את תכונות הזרעים והנסיונות השונים שנעשו בגידולם והוא זה אשר הציג בפני התובעת " את המצגים בקשר לזרעי התירס שהתובעת מייחסת לנתבעת מס' 1 (גליל-ע.צ) ו/או לנתבע מס' 2 (בן עמי-ע.צ) בכתב התביעה".

הנתבעים טוענים בכתב הגנתם כי העסקה בין גליל לפארמלנד היתה ידועה היטב לתובעת עוד לפני המשא-ומתן בין הצדדים, בין היתר כיוון שזומרפלד היה בעבר מנהלה של מילובר, חברה שהייתה צד לעסקה עם פארמלנד או קשורה בה.

הנתבעים מכחישים את מצגי-השווא הנטענים על-ידי התובעת ודוחים טענותיה כי היו להם כוונות מרמה או הטעייה.

הנתבעים מכחישים הטענה שהזרעים היו פגומים או בלתי-מתאימים לגידול ברומניה וטוענים כי ההסכם נעשה " לאחר שהיה לתובעת מידע מלא על זרעי התירס, תכונותיהם, נסיונות גידולם ברומניה ותנאי הגידול שם וכי התקשרותה בהסכם הרכישה נעשתה על סמך ולאור מידע זה כשהיא ערה לסיכונים שהיו כרוכים בעסקה האמורה והיתה מוכנה לקבלה על עצמה- בכפיפות לתנאי הסכם הרכישה..." (סעיף 51 לכתב ההגנה).

הנתבעים טוענים כי לא נתנו לתובעת כל ערובות בקשר להתאמת הזרעים לגידול ברומניה או בקשר להצלחת הגידול של גרעינים שם " פרט להצגת תוצאות ניסויי הגידול של זרעי התירס שנעשו שם" (שם, סעיף 47).